מאמרים Jeronimo

שרון נפל ברשת
(5.8.10)

למשך שעה אחת, בצהרי ה-4.8.10, סער האינטרנט הישראלי. זאת בעקבות גל של שמועות על מותו של ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון. בסביבות השעה 12:00 פרסם בטוויטר סורי בשם מוחמד הג'ר ציוץ לפיו "שרון מת". זמן קצר אחריו פרסם בלוגר פלסטיני בשם מוהד יוסף את הציוץ: "על פי דיווחים, אריאל שרון, ראש הממשלה הישראלי לשעבר, מת לאחר שלוש שנים בתרדמת". לשני אלו הצטרפה בלוגרית פלסטינית המתכנה AmoonaM, שאף נתנה לינק לידיעה בנושא שפורסמה באתר החדשות alalam-news.com. אתר זה הוא האתר הרשמי של תחנת הטלויזיה הלוויינית האיראנית אל-אלאם, המשדרת למפרץ הפרסי ולמזרח התיכון. בידיעה האיראנית דווח כי על פי מקורות מת "הפושע של סברה ושתילה, לאחר שלוש שנים בתרדמת". גם אתר סוכנות הידיעות הפלסטינית, הנמצא בכתובת www.paltoday.ps ציטט את הידיעה של הרשת האיראנית.

זמן קצר לאחר הציוץ של אותה עמונה החלו הגולשים הישראלים בטוויטר להדהד אותו ולפרסם ציוצים על גל השמועות. חרושת השמועות נמשכה אמנם רק כשעה (כבר ב-12:55 פרסם האתר וואלה! את הידיעה בדבר חוסר נכונותה של הטענה), אך מי שהתחבר לטוויטר בין 12:00 ל-13:00 היה יכול להשתכנע בקלות שראש הממשלה לשעבר אכן נפטר, ושכעת רק מחכים להודעה הרשמית.

כיצד קורה ששמועה ממקור זר ואלמוני נתפסת בכזאת קלות כאמינה? ככל הנראה, העובדה שמדובר בשמועה שהסתמכה על דיווח חדשותי תרמה לתפיסתה כאמינה, ולהפיכתה לוויראלית במיוחד. הפצת הידיעה לאחר מכן על ידי צייצנים ישראלים כבר גרמה לגולשים שלא ידעו מה מקורה, להניח שלמידע יש סימוכין. טוויטר הוא אמנם שירות זניח בישראל עם מספר קטן של משתמשים, אך נמצאים בו לא מעט עיתונאים ואנשי תקשורת. עקב כך הוא הופך לכלי מידע אלטרנטיבי הנתפס כאמין יותר מהודעות המתפרסמות בפורומים של אקטואליה, למשל.

לכך ניתן להוסיף את העובדה שבמקרים רבים, שמועות שצצות בטוויטר מתבררות כנכונות. כך היה, למשל, עם הדיווחים הראשונים על הירי בבר-נוער לפני שנה. מספר שבועות לאחר מכן דווח בטוויטר על התאבדותו של דודו טופז עוד לפני שיצאה ההודעה הרשמית. המידע על מותו של אסף רמון הסתובב בטוויטר שעות לפני שהותר לפרסום, ושבוע לפני "מות שרון" ידעו גולשי שירות המיקרו-בלוגינג על אסון המסוק ברומניה עוד לפני שפורסם. במקרים אחדים מדובר בצו איסור פרסום, לו משתמשי הטוויטר לא כפופים בזמן שאתרי חדשות דווקא כן, ואילו במקרים אחרים משתמשי טוויטר פשוט מדווחים מהשטח או משמועות של חברים. ההודעה על הגעתה הצפויה של להקת הפיקסיז להופעה בישראל פורסמה בטוויטר על ידי יודעי דבר יממה לפני הפרסום הרשמי, והמידע על ביטול ההופעה הסתובב בטוויטר לפחות שעה לפני שהמידע פורסם רשמית. עם אחוז גבוה כזה של דיוקים, אין זה מפתיע שגם הידיעה על "מותו" של אריאל שרון התקבלה על ידי רוב הגולשים בשירות כנכונה. רק מעטים בטוויטר העלו סימני שאלה לגביה.

למרות שהרבה יותר ישראלים נמצאים בפייסבוק מאשר בטוויטר, דווקא הרשת החברתית לא הוצפה בדיווחים על השמועות. אלו צצו, אבל במשורה, וגם אז יותר כשאלה מאשר כקביעה. "שמועות על זה שאריק שרון מת. מישהו יודע משהו?", שאל מישהו בפייסבוק. אולי אופייה של פייסבוק ככלי מזהה ומחייב יותר את המשתמש בו, הופך אותה לפחות שלוחת רסן מטוויטר. בנוסף, בעוד שציוץ בטוויטר נשטף במהרה לתחתיתו של ה-Feed הכללי, לשורות סטטוס שגויות/מפדחות בפייסבוק לוקח זמן רב יותר כדי להידחק מעמוד המשתמש ואפילו מה-Feed הכללי של חבריו (שכן שורות עם הרבה תגובות או סימוני Like מופיעות לאחר מכן כ-Top News). עם זאת, סביר להניח שגם פייסבוק הייתה דשה יותר בנושא, אלמלא פורסמה ידיעת ההכחשה זמן קצר לאחר תחילת השמועות. אגב, גם פרסום ההכחשה לא הרפה את ידיה של הבלוגרית עמונה מעזה. "מתחשק לי לצחוק נון-סטופ. אכזרית? אני? נאאאא", כתבה בטוויטר גם לאחר שנודע שאין בסיסי לשמועה, והוסיפה לציוץ את ההאש-טג #SharonDeath.