 |
הפורומים לאן?
(31.3.09)
להגיד שהפורום הוא המדיום החברתי של
אתמול זה לא נכון.
למעשה - הוא המדיום החברתי של (לפחות) שלשום.
ההיסטוריה של האינטראקציה הבין-אישית ברשת עברה מספר שלבים בולטים:
1.
צ'טים און-ליין (בעזרת תוכנות צ'ט ייעודיות או דרך
אתרים).
2.
פורומים ("תור זהב" שלהם נמשך בארץ מסוף שנות ה-90 ועד 2005
לערך).
3.
בלוגים. הבלוגים לקחו את הפוקוס לקהילות באמצע שנות ה-2000.
בארץ זה בא לידי ביטוי בעיקר בפופולאריות שצבר אז האתר "ישראבלוג".
עידן הבלוגים שינה את צורת התקשורת של משתתפי קהילות. בעבר הם כתבו הודעה
על נושא מסוים בפורום שעוסק בנושא הזה. בעידן הבלוגים הם מרכזים את
הודעותיהם על נושאים שונים (או נושא ספציפי) תחת גג אחד, שהוא אישי שלהם.
מכיוון שמדובר במקום אישי, הוא יותר יקר לליבם מאשר פורום, הנחשב למקום
שיתופי, נחלת הכלל, והרבה פחות ריכוזי. הם מטפחים את "הפינה שלהם" ברשת
ומשקיעים בה לא מעט.
4.
רשתות חברתיות. עיקר גדולתן הוא שילוב אלמנטים שונים (שרובם
היו קיימים קודם). בעבר, כדי לקבל את כל הפונקציות האלו, היה צורך
בחשבונות במספר אתרים שונים. הרשתות החברתיות כינסו את כל הפיצ'רים תחת גג
אחד. מבחינת כתיבה – הן מאפשרות לכתוב בלוג שנטוע בתוך קונטקסט חברתי רחב
יותר וברור יותר. בעידן הבלוגים, ה"מעגל החברתי הוירטואלי" שמסביב לכותב
הבלוג היה בא לידי ביטוי בעיקר בטוקבקים שנכתבו בתגובה לפוסטים שלו. אלו
נתנו את האוריינטציה למעגל האנשים שנבנה סביב הכותב. הרשתות החברתיות
מאפשרות הצגה ברורה יותר של המעגל הזה, דרך רשימת החברים המובנית. בזכות
כך, ובזכות שאר הפונקציות שהן מספקות תחת אותו הגג (צ'ט, העלאת תמונות,
דואר) – הרשת החברתית היא מעין "מרכז תקשורת חברתית" עבור הגולש, דרכו הוא
מנהל חלק גדול ומשמעותי מהאינטראקציה און-ליין שלו.
5. מיקרו בלוגינג.
הדבר החם הנוכחי, ע"ע Twitter (גם אם קשה מאוד להסתכל על
כלי מסוג זה
כתחליף לפלטפורמה המסוגלת לספק דיון אמיתי. אין ספק שהודעת סטטוס בטוויטר
לא יכולה למלא את הצורך בכתיבה מפורטת).
אז האם אין יותר
זכות קיום לפורומים?
לא בדיוק. יש, ועובדה שהם ממשיכים להתקיים (גם אם בצליעה בולטת). הפורומים
הם עדיין הפלטפורמה האידיאלית לשניים או שלושה סוגים של קהילות:
1. פורומים "צ'טיים"
באופיים.
פורומים שפחות מבוססים על תוכן, ויותר על שיחה חיה וספונטנית של משתתפיו.
פורומים בנושאי יחסים, הם דוגמה
טובה לכך.
2. פורומים מקצועיים.
גולש שמעוניין לשאול שאלה בנושא מקצועי לרוב לא יוכל למצוא את מבוקשו
הספציפי הזה בבלוג. עבור פונקציה זו, פורומים (אלו העובדים בפורמט של
"שאלה – תשובה") הם עדיין הפתרון האידיאלי.
לכן אני מעריך שהפוקוס בעולם הפורומים יעבור יותר ויותר לפורומים מסוג זה.
עדות לכך גם אפשר לראות בפריחתן של מערכות פורומים ייעודיות וחיצוניות
(כלומר: כאלו שהן לא חלק מפורטל כלשהו), העוסקות בנישות ספציפיות.
הפורומים הרפואיים, בהם יש גיאות
בארץ, הם דוגמה קולעת לכך.
גם העובדה ש'גוש' גדול של תוכן על נושא מסוים יכולה להביא את האתר למקומות
גבוהים בחיפוש בגוגל - תורמת לקיומם של מערכות פורומים, ויזמים מקימים
מערכות כאלו גם (אם לא בעיקר) מסיבה זו, בניסיון להתפרנס מקליקים.
3. פורומים מסחריים.
מדובר בפורומים מקצועיים אותם מנהלים גופים מסחריים בעלי אינטרס. אלו
משלמים לפלטפורמה בה הם מתקיימים כדי לנהל את הפורום, ומהווים מעין
"ספונסר על" שלו. הם ממנים מנהל פורום מטעמם, שהוא מומחה לתחום בו עוסק
הפורום, והוא מתקשר עם הגולשים כמו כל מנהל פורום מן המניין.
היתרונות למפעילים ברורים: לפורטלים המארחים - רווח כספי. קהילות הן לא
דבר רווחי, והוספת פורומים מסחריים יכולה לפחות להניב מהן הכנסות קבועות.
החסרונות ברורים גם כן: הקושי לפקח על תוכן נקי, נטול פרסומות. דבר שקשה
במיוחד כאשר הגוף המפעיל אומר לאנשי הפלטפורמה דברים כ"מה אתם רוצים? זו
זכותנו. אנחנו הרי משלמים לכם כדי לנהל את הפורום הזה, אז מה אתם מתערבים
בתכנים?". הדרך לאכוף זאת היא פיקוח ידני בשילוב חוזה ברור ומפורט עליו
חותמת החברה, ובו היא מתחייבת לא לנצל את תוכן הפורום לפרסום.
|
